האם פציעה כתוצאה מפגיעת מכבש תיחשב "תאונת דרכים"?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מגדיר "תאונת דרכים" כך- מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה... או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי...";

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מגדיר מהם הרכבים החוסים תחת הגדרת החוק- "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

בפסק הדין ב- רע"א 5946/10, אייל בקר נ' איילון ואח', דן בית המשפט העליון מרכז בשאלה האם פציעה כתוצאה מפגיעת מכבש תיחשב "תאונת דרכים".

התובע, בקר אייל, טען בכתב תביעתו כי ביום 21.2.02 פגע בו מכבש דרכים, שהיה בתנועה, הפילו על האספלט החם ועלה עליו. לטענת התובע נגרמו לו נזקי גוף כתוצאה מהתאונה והוא עתר בתביעתו לחייב את הנתבעים לפצותו בגין אותם נזקים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט העליון קבע כי אכן מדובר ב"תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, היות ומבחינה פיזית, המכבש נסע קדימה ואחורה, ונשלט על-ידי נהג. מושבו של הנהג היה על המכבש, ולמכבש היה מנוע שבאמצעותו נע (נקבע כי באישור קצין משטרה יכול היה לנוע גם בכביש). המסקנה הרגילה והמתבקשת מדברים אלה היא כי הפעלת המכבש באופן זה היא "נהיגה" המצריכה רישיון נהיגה. גם בחינה של המאפיינים המיוחדים של מקרה זה לא גילתה הצדקה לסטות ממסקנה זו.