מארק, יהודי תושב קנדה, הגיע עם אשתו לארץ לביקור של קרובי משפחה שלא ראה שנים. בהגיעו, שכר רכב לתקופה של שלושה שבועות, משך שהותו, מחברת השכרה. ראוי לציין כי למארק רשיון נהיגה בינלאומי בתוקף. לאחר כשבוע בארץ, מארק היה מעורב בתאונה, שבה הרכב בו נהג התנגש בטרנזיט מסחרי. התאונה היתה מורכבת, משום שהיא אירעה בשעות הבוקר המוקדמות ולא היו עדים במקום. הן מארק והן נהג הרכב המסחרי טענו כי הם נכנסו לצומת באור ירוק, אך לא ניתן היה להוכיח באופן מוחלט מי היה הגורם לתאונה. מלבד מארק היו ברכב אשתו ובן דודו, שלא נפגעו כלל, אך מארק עצמו נחבל בידו ובכתפו, והתפנה עצמאית לבית החולים. בבדיקה וצילום שנערכו בבית החולים נמצא כי מארק פרק את כתפו ועליו לעבור הליך אורתופדי ובסיומו פיזיותראפיה לפרק זמן של חודשיים.
למרות שלמארק היו את כל האישורים, התקינות והביטוחים – מארק ניצב בפני בעיה – מצד אחד עליו לחזור לקנדה בתוך כשבועיים. מצד שני – הביטוח הרפואי שלו בקנדה אינו מכסה טיפולים משלימים אשר נקבעו לו בארץ זרה, ועליו לקבל אותם בארצו שלו.
מארק ידע כי גם הליך הגשת תביעה וקבלת פיצויים הוא עניין שלוקח זמן ארוך, ומצריך מעורבות ערה בכל שלב התביעה (במיוחד במקרה שבו האשמה בתאונת הדרכים לא הוכרעה).
לשם האצת התהליך, פנה מארק בעצת משפחתו לעו"ד תאונות דרכים בתל אביב ודיני נזיקין, אשר הגיש בשמו בקשה לתשלום תכוף. בקשה לתשלום תכוף מוגשת עוד בטרם מגשת תביעה רשמית, ואם השופט מאשר אותה ניתן להגיש לאחריה תביעה רגילה, ועם קבלת פסק הדין להתחשבן על-ידי קיזוז התשלום שכבר אושר בהתחלה.
השופטת אישרה למארק באופן מיידי קבלת תקציב אשר כיסה את הוצאות הטיפול שלו בקנדה, ובסוף התביעה המשפטית – זכה מארק לתגמול נוסף בגין התאונה עצמה, שהתווסף לסכום אשר נפסק לו בתשלום התכוף.