א' שמע עשרות פעמים אזהרות בדבר הסכנה הכרוכה בנסיעה על אופנוע, אבל כמי שצבר מאות שעות נהיגה, סמך א' על האינסטינקטים שלו ונמנע מסיכונים מיותרים. למרות זאת, מצא עצמו מעורב בתאונת פגע וברח ביום חורפי וגשום במיוחד. למרבה המזל, שלא כמו נהג או נהגת הרכב הפוגע, היו מי שעצרו בצד הדרך וניגשו להגיש עזרה. א' אושפז בבית החולים למשך שלושה שבועות, שלאחריהם נדרשה תקופת שיקום ממושכת שכללה פיזיותרפיה והביאה לאובדן כושר עבודה זמני.
במקרים מעין אלה, בהם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה, לא ידוע גם איזו חברת ביטוח יש לתבוע. למרות ניסיונות מצד המשטרה לאתר את נהג/ת הרכב, נותר א' ללא מענה לשאלה. עם זאת, כיוון שהיה זכאי לפיצויים בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לו והעובדה כי במשך זמן בלתי מבוטל לא יכול היה לפרנס את עצמו, דרש א' פיצוי מהגורמים הממונים על כך. בדיוק לשם כך קיים תאגיד "קרנית", תאגיד ציבורי שהוקם לאור סעיף 10 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975. חשוב לציין כי קרנית מפצה את נפגעי תאונות הדרכים על נזקי גוף בלבד. על כן, במידה וכתוצאה מהנזקים הללו נפגע כושר העבודה של הפצוע/ה, יש לערב את הביטוח הלאומי האמון על פיצוי הנפגע.
הגשת תביעה לתאגיד קרנית מתאפשרת באמצעות הגשת טפסים המופיעים באתר האינטרנט של הקרן, אולם בשל העובדה כי מדובר בהליך משפטי, בהחלט מומלץ להסתייע בעורך מקצוע בעל ניסיון בתחום. כמו בכל הליך משפטי, גם בתביעה המוגשת לקרנית ישנם פרטים עליהם יש לתת את הדעת על מנת לקצר ככל הניתן את התהליך ולייעל את התנהלותו. במקרה של א', לסיפור יש סוף טוב: לאחר שבעה חודשים שב א' לתיפקוד מלא ויכול היה לשוב ולבצע את עבודתו. למרות שלא עבד במשך חודשים, לא נאלץ א' להתמודד עם נזקים כלכליים שכן זכה לפיצוי עבור נזקי הגוף שנגרמו לו וכן לפיצוי עבור חודשי האבטלה שנכפתה עליו.