נזק נפשי כתוצאה מתאונת דרכים

בחודשים שלאחר תאונת הדרכים בה הייתה ר' מעורבת, מיאנה לצאת מהבית. ר', צעירה בשנות העשרים לחייה, התגוררה עד התאונה בדירה שכורה וכילכלה עצמה בהצלחה. ר' נהגה ברכבה וחצתה צומת סואנת בשעה שנכנס בה רכב. נהג הרכב הפוגע טען להגנתו כי איבד שליטה על ההגה כיוון שהכביש היה חלק כתוצאה ממי הגשמים שלא נוקזו כהלכה. כתוצאה מהתאונה סבלה ר' מפגיעת ראש קשה ובשבוע הראשון שלאחר התאונה הוגדר מצבה "קשה מאוד". למעשה, הרופאים הופתעו מכך שמצבה השתפר במהירות יחסית. עם זאת, למרות ההחלמה המהירה לא הצליחה ר' להתאושש מהחוויה הטראומטית שחוותה.

ר' העידה כי היא סובלת מחלומות בעתה ומתקשה לישון למעלה מארבע שעות ברציפות. כתוצאה מכך, לא יכלה לנהל עוד חיים תקינים ונאלצה לשוב אל בית הוריה. מפאת העובדה שהתעסקות בתאונה עוררה מחדש את הטראומה אצל ר', היא נמנעה מכל עיסוק בנושא ולא טרחה להגיש תביעה לחברת הביטוח של נהג הרכב שפגע בה. גם כאשר הבינה ר' שהאתגרים הנפשיים עימם היא מתמודדת נובעים מהחוויה מסכנת החיים שעברה, הניחה שכיוון שאין כל דרך להוכיח פגיעה מעין זו, לא תוכל לקבל על כך כל פיצוי.

בני משפחתה של ר' ביקשו לסייע לה לשוב לחייה ועל כן פנו לעורך דין. מהשיחה עימו עלה כי בהחלט ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר ניתן להמציא הוכחות המעידות על כך שהנפגע איבד את כושר השתכרותו. אומנם היה זה הליך משפטי ממושך אך בסיומו, זכתה ר' להכרה של הביטוח הלאומי במצבה ונקבעו לה אחוזי נכות זמניים. כיוון שאין מדובר בפציעה פיזית, קשה להציע מזור לבעיותיה של ר' אך אין כל ספק שבאמצעות טיפול נאות תוכל לשוב ולנהל חיים תקינים בעתיד.