איך מחשבים את הפיצוי במקרה של מוות?

חישוב הפיצויים במקרה של מוות בתאונת דרכים מורכב ממספר פרמטרים משתנים בהתאם למקרה הנדון: גילו של הנפגע, מצבו המשפחתי- האם היה נשוי והאם היו לו ילדים בחסותו (נקראים "תלויים"), מקום עבודתו ואפשרויות הקידום, מצבו הבריאותי ועוד.

במקרה של מוות, לעולם ישולמו פיצויים לתלויי המנוח או ליורשיו, גם אם הנהרג "אשם" במקרה התאונה, מה שאין כן בשאר דיני הנזיקין.

תביעת התלויים, היא תביעתם של אלה שהיו תלויים במנוח למחייתם.

יורשיו של המנוח לעומת זאת אינם בהכרח תלויים בו למחייתם.

בחלק גדול מהמקרים ישנה חפיפה בין תלויים ליורשים ואז למעשה יש לבחור באחת מהתביעות (הגבוהה מביניהן).

כאשר מדובר בתביעת היורשים - מדובר בתביעה שהיא בנעלי המנוח ומפצה על ההפסדים אשר נגרמו לו כתוצאה מפטירתו (למשל הפסדי השכר אותו היה מרוויח עד הגעתו לגיל פרישה).

תביעת התלויים - היא תביעה עצמאית של התלויים אשר תובעים את ההפסדים אשר נגרמים להם כתוצאה מפטירתו של המנוח.

אשר מדובר ברווק נטול תלויים - יחושב הפיצוי בשנים האבודות בהתבסס על שכרו לפני התאונה, והנחה שההפסד שנגרם הוא 30% מהשכר.

כאשר מדובר בתא משפחתי - תהא שיטת החישוב, "שיטת הידות" (מהמילה יד).

בדרך חישוב זו, נסכום את כל הכנסות המשפחה, לכך נקרא ל"קופה משותפת", בשלב השני, נספור את בני המשפחה, הם ה-"ידות", להם נוסיף "ידת משק בית" ו"ידת חסכון". מהקופה המשותפת נפחית את ידת המנוח ואת טובות ההנאה שקיבלה המשפחה בעבור מותו של המנוח.

מרגע מותו של המנוח ועד הגיעו לגיל 67 (גיל הפרישה מעבודה), יש לעיתים לחלק את התקופה לכמה וכמה תקופות משנה בהתאם לגילם של הילדים- ילדים עד גיל 18 נחשבים ידה שלמה, בגיל צבא נחשבים חצי ידה, ובין גיל 21 לגיל 23 נחשבים שליש ידה. אחרי גיל 23 כבר מפסיקים לקחת בחשבון את הילד והוא אינו נחשב עוד תלוי במנוח.

חשוב לציין כי כל אותם הסכומים שיקבלו התלויים בעקבות הפטירה, למעט תשלומים שיקבלו מפוליסות ביטוח פרטיות, יהוונו, כלומר יוערך שווים הנוכחי ויתורגם לעתיד, ויפחתו מסכום הפיצויים הכולל.