נפגעתי בתאונת דרכים ובמהלך הטיפול נגרמה לי רשלנות רפואית, מי ישלם?

סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע, כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.

משמעות הדברים היא כי לנפגע הזכאי לתשלום מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא תהיה לו עילת תביעה נגד שום מזיק אפשרי אחר על פי פקודת הנזיקין או כל עילה נזיקית אחרת, יהא זה המזיק הישיר (הפוגע) או אפילו מי שהתרשל במהלך הטיפול הרפואי.

הרעיון העומד מאחורי הסעיף תומך במניעת האפשרות לעקוף את תקרת הפיצויים הקבועה בחוק, מקדם פישוט הליכים, מזרז את תשלוםהפיצויים ומונע את סרבול ההליכים המשפטיים על ידי הוספת צדדים נוספים לתביעה.

בשנת 2003 ניתן פסק דין היוצר חריג לסעיף ייחוד העילה הקבוע בחוק הפלת"ד. בפסק הדין נקבע, כי במקרי רשלנות רפואית מסויימים ניתן יהיה לתבוע גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב טיפול רפואי רשלני.

העובדה שהנתבע עצמו אינו רשאי לתבוע את המעוול הנוסף על הנזקים שהסב לו, בשל המחסום שיוצר הסעיף, מונעת גם ממבטחת הרכב, שבאה בנעליו, לתבוע מן המעוול הנוסף שיפוי או השתתפות.